הפיליפינים – גן העדן הנשכח

מבוא:
פיליפינים - אחד המקומות היפים והנינוחים למטיילים בדרום מזרח אסיה. אזור. הארכיפלג הגדול מונה למעלה מ – 7,000 איים. חופים לבנים עם חול רך ועצי קוקוס, אתרי גלישה מהטובים בעולם – כל גולש ידבר בהערצה על "הענן התשיעי" סמוך לאי סבו. יש גם שבטים המקיימים עדיין צורות חיים ייחודיות, הרי געש מרהיבים ואגמים בלב לועותיהם, טבע פראי, טרסות אורז היפות בעולם, פירות טרופיים משובחים כמו אננס, מנגוסטין, מנגו, גויאבנו (בן דוד של האנונה) ומעל לכל אנשים חברותיים. גן עדן של ממש.

טיפים:

1. לנסוע בג'יפני - התחבורה בפיליפינים היא הרפתקנית. אין כמו לעלות ולנסוע בג'יפני, התשובה הפיליפינית לקומנדקר האמריקני הישן. הגוף הוא פח, המנוע יפני משופץ אבל העיקר היא חגיגת הצבע  ועיצוב האביזרים. זוהי בדרך כלל ההשקעה של העובדים הזרים ששבו הביתה. הם משמשים בעיקר כמונית שירות, אבל שכרו אחד כזה לשעה.
    
2. האוכל הפיליפיני איננו דומה לאף מטבח אחר בדרום - מזרח אסיה. יש בו תערובות והשפעות של כל מי שעבר בארכיפלג הגדול הזה: מאלאים, סינים אבל גם השפעה ספרדית. זה רחוק מלהיות חריף ובעיקר מתקתק. להגיד שהוא מדהים – התשובה היא לא אבל אין ספק שיש מנות מצויינות. למשל "לאפו לאפו" אותה מנת דג שמנציחה את שמו של ראש השבט שהרג את יורד הים מגלאן. לא בטוח שתתפתו לאכול "לצ'ון", חזיר קטן שלם שהעור שלו צלוי כמו דבש מוקשה אבל כדאי לראות איך מכינים אותם על מוטות סמוך לרובע הסיני.
    
3. חיי הלילה במאנילה התוססים. הרוב מרוכז ברובע מאלטה, סמוך למלונות הגדולים. מי שחובב מוסיקה לגווניה ימצא הרבה סוגי מוסיקה חיה החל מבלוז ופולק וכלה בראפ. כל ערב מנגנים ושרים בהרבה מקומות שם. ההוביט באר, המקום הותיק של זמר המחאה הידוע פרדי אגילר, שבו המלצרים הם גמדים רוחש חיים כל ערב. אם סתם בא לכם לשבת לשפת הרחוב אז מצעד החיים המקומי עובר לנגד עיניכם: ילדים יחפים מוכרי פרחים, יאפים, מוסיקאים, תרמילאים. מוסיקה בפיליפינים זה תמיד דבר שעושה מצב רוח.
    
4. מי שרוצה בילוי במקום מהודר נוסע לרובע מאקטי האקסלוסיבי, האזור שיובש מביצות על ידי משפחת איילה , אחת מהמשפחות העשירות והאריסטוקרטיות ממוצא ספרדי וכיום מתרוממים בו בתי מידות ובנייני משרדים.
    
5. קשה לקרוא למאנילה עיר עם חן אבל יש בה כמה מקומות מעניינים למדי. הראשונים בהם למרבה האירוניה הם בתי הקברות. בית הקברות של הצבא האמריקני ממלחמת העולם השנייה הוא הגדול מסוגו בעולם.  בין קרוב לשמונה עשר אלף הצלבים מתנוססים גם לא מעט מגיני דויד משיש לבן, של חיילים יהודים שהשתתפו ונהרגו בקרבות. במרכז בית הקברות ציורי קיר של הקרבות הימיים החשובים. בית קברות אחר הוא בית הקברות הסיני, שיחודו שהוא אולי הגדול והמפואר בעולם – משפחות הנפטרים הסינים בונים להם אחוזות קבר מרשימות חלק עם שירותים, מטבח ומיזוג אוויר.
    
6. חובה לצאת לשייט בפאקסטחאן, אותו נהר שסביבו צולמו חלקים מ"אפוקליפסה עכשיו" של פרנסיס פורד קופולה. שטים שם במעלה הנהר בתוך קאנו צר נהוג בידי שני שייטים מנוסים. חוויה מרגשת איך הם מקפיצים אותכם במעלה הנקיק.
    
7. לאורך הכביש המוביל לפאקסטחאן ישנן קונדיטוריות מקומיות המוכרות את ה"בוקו פאי", עוגת פלחי קוקוס טעימה.  שווה עצירה.
    
8. ה"מעדן" הפיליפיני  הקצת משונה הוא ה"באלוט":  ביצת אווז מבושלת סמוך לבקיעתה– שילוב של מרק, בשר וביצה בתוך קליפה אחת. רק לבעלי קיבה חזקה. לרוב יחד עם בירה.
    
9. שווה לנסוע אל טאגאטאי. זהו אגם שנמצא בלב הר געש. המיוחד הוא שבלב האגם נמצא אי וולקני שגם בו יש אגם. לרוב נותרים פעורי פה מן התצפית נסו לודא שזהו יום בהיר אחרת התצפית מאכזבת. לאי אגב אפשר להפליג אבל זה יגזול את מיטבו של יום. האזור ידוע בפירות הטעימים שלו ולאורך הדרך מטעי אננס וקפה וחנויות עם שלל פירות.
    
10. גולת הכותרת הן טרסות האורז של באנוויי. הן קיימות ברציפות למעלה מאלפיים שנה, כנראה נבנו על ידי מהגרים שהיגיעו מדרום סין. עבור שבט האיפוגאו החי באזור האורז הוא לא רק מטה לחמם אלא גם דגן מקודש. הכפרים שלהם ציוריים ופזורים ברכסי הטרסות. אחד מהכפרים המרשימים ביותר הוא באטאד.